מעלת התפילה וההתבודדות-ל"אחרי מות"

רבי נחמן זי"ע אומר (ליקו"מ,א',נ"ב) -כי יש האומרים שהעולם הזה הוא מחוייב המציאות, וגם נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים ח"ו,אך האמת היא שהעולם ומלואו הוא אפשרי המציאות,כי רק ה' יתברך לבד הוא מחוייב המציאות. כל העולמות על כל אשר בהם, הם אפשרי המציאות, כי הוא ית' בראם יש מאין, וביכולתו וכוחו ואפשרותו ית', היה לבראם או שלא לבראם.
וטעות העולם לחשוב שהעולם הוא מחוייב במציאות,נמשך מחמת שבאמת עתה, כשכבר נאצלו ונמשכו נשמות ישראל –
עתה,בוודאי העולם-מחוייב המציאות,כי כל העולם ומלואו לא נברא אלא,בשביל ישראל כידוע,וישראל מושלין בעולם,כמאמר חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ",בשביל ישראל
שנקראו 'ראשית'.ועיקר הכוונה שברא כל העולם בשביל ישראל, היה כדי שישראל יעשו רצונו ושיחזרו וידבקו בשרשן, דהיינו שיחזרו ויכללו בו יתברך,שהוא מחוייב המציאות, ובשביל זה נברא הכל.נמצא,כל מה שישראל עושים רצונו של מקום ונכללין בשרשם,שהוא מחוייב המציאות,ע"י זה נכלל כל העולם שנברא בשבילם בחיוב המציאות.
ועוצם מעלת נשמות ישראל,שבשבילן ברא ה' ית' את כל העולמות, ובשבילן נקראים כל העולמות בבחי' מחוייב המציאות-הוא מחמת שקבלו את התורה הקדושה, וקבלו על עצמן לעשות רצונו ית', וע"י התורה הקדושה גופא ברא ה' ית' את כל העולמות, וכמאמרם ז"ל (זהר,תרומה קסא') 'קודשא בריך הוא איסתכיל
באורייתא וברא עלמא'. כי התורה הקדושה מגלה לנו איך בכל פרטי הבריאה שורה אלוקותו יתברך,וכל הדומם, צומח, חי, מדבר, הם עצם עצמיות חיות אלוקותו ית',כי בכל פרט ופרט יש מצוות, דינים והלכות, ואין שום דבר הפקר כלל. נמצא,שע"י התורה הקדושה, יש קיום לכל הבריאה כולה, כמו  שאמרו "בראשית,וגו', בשביל התורה שנקראת 'ראשית', ובלי התורה אין צורך לבריאה  בכלל,ככתוב(ירמיה,לג')"אם לא בריתי יומם ולילה,חוקות שמים וארץ לא שמתי".
ולכן,נשמות ישראל שקבלו על עצמן דברי התורה הקדושה, עכשיו בוודאי עומדת כל הבריאה בכוחן ובזכותן,והתורה הק' מעידה להן על חידוש העולם, ומגלה לנו איך שהבריאה עומדת ה' אלפים שבע מאות ששים ושש שנה(התשס"ו),נמצא שהתורה הק' היא הצמצום של כל הבריאה.וכמו שאמרו חז"ל(תענית ג') - 'כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות,כך אי אפשר לעולם בלי ישראל'.
כי הרוחות הם קיום העולם,מחמת שמנשבין במי הים שלא יתעפשו, וכן מנשבין ביבשה לגרש כל האווירים הרעים,וכן ישראל הם קיום העולם,ובלעדם אין שום קיום לעולם כלל.
וזה גם מה שדרשו שם(רש"י,ריש פר' בראשית),'בראשית' וכו', בשביל ביכורים שנקראים ראשית,כי גם עניין בכורים,הוא עניין השגת הצמצום הנ"ל,שהאדם לוקח את ראשית פרי האדמה ומקריב אותה לה' ית',כי בזה הוא מגלה שזכה למצוא אלוקותו ית' גם בתוקף  גשמיות הבריאה,והארץ וכל אשר בה שייכים רק אליו ית' לבד, וזוהי כל תכלית הבריאה-שיזכה למצוא אלוקותו ית' בתוך הגשמיות  דווקא,כי"לא לתוהו בראה לשבת יצרה",ורצון ה' ית',שיהפוך האדם כל הגשמיות לעבודת השם,ויזכה למצאו ית' בתוך כל פרט ופרט, כי בלא זה למה היו צריכים את הבריאה הגשמית בכלל,הלא יש לו ית' מלאכים ושרפים שעובדים אותו בדרכים רוחניות, ואין צריכין לזה עולם  גשמי כלל,רק עיקר תכלית בריאת העולם הגשמי היתה,שיזכו נשמות ישראל לקיים בתוכו את התורה הק', ולהעלות את כל הבריאה לשרשה, עד שתכלל במחוייב במציאות כנ"ל,וזה שורש  כל המצוות כולן, החל ממצוות פריה ורביה,ומצוות מילה וכו',
כי זה רצונו ית',שיתחתן אדם ויוליד בנים וימול אותם וכו', וימסור להם את האמונה הק' מדור לדור,עד שיעסקו כולם בתורה ובמצוות,ויקיימו את כל הבריאה כולה התלוייה בהם.
וממשיך רבנו להסביר איך נשמות ישראל זוכות לכל זה ולהכלל בשרשן. דהיינו, לחזור ולהכלל באחדות השם ית' שהוא מחוייב המציאות-זה אי אפשר לזכות כי אם ע"י ביטול, שיבטל  עצמו לגמרי,עד שיהיה נכלל לגמרי באחדותו ית'-ולזה צריך תפילה והתבודדות - כי רק ע"י שמפרש שיחתו בינו לבין קונו, יכול לבטל התאוות והמידות הרעות,עד שזוכה לבטל גשמיותו ולהכלל בשרשו.

ועיקר ההתבודדות הוא בלילה,ובמקום מיוחד,שאין הולכים שם בני אדם, ירבה אדם בתפילות ושיחות והתבודדות, וכל פעם עד שיבטל מדה או תאווה אחרת, עד שיזכה לבחינת 'מה' באמת - ועבודה זו היא
לימים ושנים רבות, כי לא בפעם אחת זוכים לשבר ולבטל ישות וחומריות עבה וגשמית.........
ורבנו ז"ל מגלה איך כל ההשגה הזו מונחת בתוך דברי המשנה (אבות ג') "רבי חנינא בן חכינאי אומר:הניעור בלילה,והמהלך בדרך יחידי, ומפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו". "הניעור בלילה,-כפשוטו, דהיינו שניעור בלילה,מתבודד ומפרש שיחתו עם רבש"ע.

"והמהלך בדרך יחידי"-כנ"ל,שהולך בדרך יחידי,דווקא במקום שם אין בני-אדם מהלכים, שזהו עיקר ההתבודדות,כי כך יכולים להשיג בחי' ביטול,וזהו "והמפנה לבו לבטלה"-מכל עסקי העולם הזה  לבטלה,כדי לזכות לבחי' ביטול כזו,שזוכה שתכלל נפשו במחוייב המציאות, ואז נכללים כל העולמות עם נפשו במחוייב המציאות,וזהו "הרי זה מתחייב בנפשו,-שנכלל כל העולם בבחי' מחוייב המציאות עם נפשו-כי ע"י  ההתבודדות,זכה לבחי' ביטול.

ומתקשר הנ"ל לפרשה שלנו,המתחילה עם הפסוק:"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו", ומבואר בספרים הק', שעיקר הפגם של נדב ואביהוא,היה מחמת חסרון מדת  הצמצום, שרצו להכלל במחוייב המציאות לגמרי,ולהתדבק בו ית' באמת, אך בלי הצמצום של העולם הגשמי הזה,שזהו בבחי'(ויקרא י') - "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם",ובזהר הק' 'בגין דלא אינסיבו אתתא'-שלא רצו להתחתן ולהיות מקושרים לגשמיות העולם הזה, כי חשבו שיש שלימות יותר גדולה,כשהאדם מפריש עצמו מהגשמיות לגמרי,ועובד את השם ית' בלי צמצום והגבלה כלל,אך האמת שתכלית הבריאה להעלות את העולם הגשמי דייקא, ולהכלילו המחוייב המציאות כנ"ל, ולכן נשרפו נדב ואביהוא ונסתלקו מן העולם לגמרי, כי אין קיום לאדם בעולם הגשמי הזה בלי מדת הצמצום וההגבלה כראוי.

וזה מה שמבואר בזהר הק'(פ' פנחס), שנדב ואביהוא נתעברו בפנחס,בשעה שקינא על מעשה זמרי, ונתקנו שם. כי פנחס קינא אז על מעשה ניאוף,שהוא עיקר פגם מדת הצמצום,שאין האדם מסתפק במה שיש לו ובמה שהתירה לו התורה,רק הולך להשפיע למקום שאינו רשאי,ופנחס הרג את זמרי, ובזה קידש שמו ית', והראה איך שצריך למדת הצמצום, ולא ללכת אל הגויים או לשאר עריות שאסרה התורה,כי בזה שוברים את הצמצום לגמרי, ולכן אז נתעברו בו נדב ואביהוא שהיה פגמם ג"כ במדת הצמצום שלא
רצו שום שייכות לעולם הגשמי כלל,ועתה ע"י פנחס קיבלו את התיקון שלהם. וזה שאמרו ז"ל(ב"מ,קיד')-פנחס זה אליהו, כי אליהו יבוא לבשר את הגאולה ולעשות שלום בעולם,וכמו שאמרו(סוף עדיות)אין אליהו בא לרחק ולקרב וכו',אלא, לעשות שלום בעולם,כי המחלוקת והמריבות שיש בין בני-אדם, באות ג"כ מפגם מדת הצמצום,שאין אחד יכול לסבול השני, ונדמה לו שאין מקום בעולם,רק בשבילו לבד,וזה היפוך מדת הצמצום,שעל ידה זוכה האדם למצוא אלוקותו בכל פרט,ולדון את כל הבריות לכף זכות.ולכן גדולה שנאת חינם כנגד כל הג' עבירות.שאמרו(יומא,ט')חז"ל שבית ראשון נחרב מחמת הג' עבירות-עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים,אך בית שני נחרב מחמת שנאת חינם בלבד,ועדיין מרקד בינן וכו'...
כי כמו שבג' עבירות אלו שוברים את כל מדת הצמצום, ויוצאים מן הדת לגמרי,כמו"כ,בשנאת החינם כבר אין לאדם שום מדת צמצום,ואינו נותן מקום לקיום שאר העולם, וכך או כך,עושה ח"ו חורבן  וכיליון,ומפריד העולם מתכליתו, וכבר אי אפשר לו להכלל במחוייב המציאות,ולכן לפני ביאת
המשיח מוכרח אליהו לבוא ולעשות שלום בעולם,כי בזה יתן  מקום לכל הבריות כולן,להתאחד ולהביא הבריאה לתכליתה  האמיתית להכלל בשרשה,ולכן מובא בדברי רבנו(ליקו"מ,א',ס"ב)
ש'ל'ו'ם-ר"ת ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס.-כי ע"י שיש שלום בעולם,יש כבר מדת הצמצום   כראוי,וממילא תתבטלנה כל הדעות הכזביות.והשם ית' יזכינו לראות כבר בהתגלות אליהו הנביא
שיבוא לבשר את הגאולה,ונזכה לקבל פני משיח צדקנו,שג"כ יפתח בשלום שנא'(ויקרא רבה ט',סי' ט')-'גדול השלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום'.

ונחיה ונראה בבניין בית מקדשנו ובגאולת נפשינו במהרה בימינו אמן ואמן!