אודות החג

מקור השם חג השבועות: כיוון שחל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח. ספר "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כ"ג 16).

חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.

שמות החג: חג השבועות, חג הקציר, חג החמישים, חג עצרת, חג הביכורים, וחג מתן תורה. 

חג השבועות: שָבוּעוֹת,  כצורת הרבים של המילה שבוע  : שבעת השבועות, הנספרים  מהיום הראשון של חול המועד פסח (ט"ז בניסן) ועד היום שבו מתחיל חג השבועות (ו' בסיוון). אפשרות נוספת היא לקרוא לחג :  שְבוּעוֹת  , כצורת הרבים של המילה שבועה וזאת בשל שתי שבועות : השבועה של עם ישראל לה' " נעשה ונשמע"  ושבועת ה' לישראל שלא יחליף אתו בעם אחר. 

חג הביכורים: בימי בית המקדש בני ישראל, שהיו חקלאים , היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. בשבועות  הביאו עימם את ביכורי פירותיהם ( הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור) לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. "ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם".

לאחר חורבן בית המקדש אין מקיימים יותר את מצוות הבאת הביכורים. הישוב
היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים  ובידם טנא מקושט .

חג השבועות ושלושת הרגלים:
חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .
שלושת הרגלים מבטאים 3 קשרים:
1. הקשר בין עם ישראל לאלוהיו , חג מתן תורה " וזכרת כי עבד היית במצרים, ושמרת ועשית את החוקים האלה".
2. הקשר בין האדם לאדמה:  בפסח, ראשית קציר, " והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות, ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה , " וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים".
סוכות, אסיף הפרות, " וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".
3. הקשר בין העם לבית המקדש, בימים בהם בית המקדש היה קיים, שלוש פעמים/רגלים היו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחה לה'  " ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלוהיך והשתחווית לפני ה' אלוהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך אתה הלוי והגר אשר בקרבך".