שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ מֵאֵת יִצְחָק קצנלסון, הֵי"ד

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ – עָרֵה, עָרֵה
חֲרוֹן-אַפְּךָ, כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, --
הוֹי, קוּם, הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה
אֶת אֲשֶׁר הָיִינוּ עֲלֵי אֶרֶץ.

אֶת אֲשֶׁר בְּשִּׂנְאָה בָּנוּ נַעֲשָׂה,
בְּמַשְׂטֵמָה שֶׁל חַיַּת-פֶּרֶא –
רְאֵה, מֵתִים הָרְחוֹב כִסָּה,
חֲלָלִים בַּדֶּרֶךְ.

רְאֵה קְלוֹנֵנוּ הֶעָצוּם, --
עֲטוּפִים בְּמַר-הַצַּעַר,
כִּתַרְנוּ קִיר-חוֹמָה אָטוּם,
קִיר חוֹמָה סָבִיב, אֵין שַּׁעַר…

אֲדוּמָה אַדְמַת-לִיטָה.
אֲדוּמִים שְׂדוֹת אוּקְרָאִינָה,
כִּי נוּבַל שָׂם לְמִיתָה,
כְּצֹאן-טִבְחָה הָיִינוּ.

אֲלָפִים שְׁלֹוֹשָׁה כְּבַת אַחַת,
אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – אֶל הַמַּטְבֵּחַ
מְנֵה, מְנֵה, אַף לֹא אֶחָד
מִזִּכְרוֹנְךָ אַל יִשָׁכֵחַ.

הוֹצִיאוּ מִמִּטָּה, מִכַּר,
יְלָדִים מֵעֶרֶשׂ יְנַתְּקוּ –
הוֹי, אֲדָמָה, חֵיקֶךְ הַקַּר!
מִשְלָב אֶחָד לָכֶם בַּחֵיק הוּא.

לַבְּכִי הַקְּשֵב, לַזְּעָקוֹת,
עוֹלוֹת מִבּוֹר, בְּסִיד. מוּצָף הוּא
הַקְשֵׁב לְאֶנְקַת הַתִּינוֹקוֹת.
נוֹרוּ וְלֹא כָּלִיל נִרְצְחוּ …

הֹה, שְפֹךְ … הַכַּעַס אַל תִּכְלָא,
אַל-נָא תֶּחֱשֶׁה, עָרֵה הַזַּעַם.
תְהֵא עֶבְרָתְךָ כְּאֵשׁ-אוֹכְלָה,
יַרְעֵם חֲרוֹן אַפְּךָ כָּרַעַם!

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִים,
עַל עַם טָמֵא בּוּשָׁה זָרָה לוֹ,
אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, אֱלֹהִים,
וּבְשִּׁמְךָ הֵם לֹא קָרָאוּ!