מנהגים ומצוות החג

איסור חמץ – חמץ בפסח, אסור מן התורה , באכילה , בהנאה ובהימצאותו ברשותו של אדם מישראל. אסור שימצא חמץ או דבר שמעורב בו חמץ בביתו או במקומות שבבעלותו במשך כל שבעת ימי הפסח. (חמץ – הלש קמח מאחד מחמישה מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמת , שיבולת שועל ושיפון במים או מיץ ממי פרות, והשהה את הבצק קודם אפייתו במשך 18 דקות, פרק הזמן בו עיסה מחמיצה והופכת לחמץ).

מכירת חמץ – מכירת צורכי החמץ לנוכרי.

בדיקת חמץ –  בי"ג בניסן בלילה בודקים את הבית אם אין בו חמץ.

ביעור חמץ – בבוקר י"ד בניסן שורפים , או זורים את החמץ לרוח או לים.

עיקר מצוות ליל הסדר:
א. סיפור יציאת מצרים (קריאת ההגדה)
ב. אכילת מצה
ג. אכילת מרור
ד. שתיית ארבע כוסות

דיני ספירת העומר – במוצאי יום הראשון של פסח מתחילים לספור את "ספירת העומר".

ספירה הנמשכת עד לחג שבועות  כפי שכתוב:

" וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות
תמימות תהיינה..." ( ויקרא כ"ג ט"ו).

שלוש רגלים – עליה לרגל לירושלים. פסח , שבועות וסוכות הם שלושת המועדים, שהתורה ציוותה לעלות בהם לרגל למקום המקדש. מאז ימי שלמה המלך מקובל היה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. העלייה לרגל ביטאה וחיזקה את הקשר בין העם לבין ירושלים והמקדש , והייתה לאחד האירועים המרכזיים בחיים הדתיים בימי בית שני. מאז חורבן בית המקדש (בשנת 70 לספירה) השתדלו יהודים רבים לעלות לירושלים ולהתפלל בימי החגים בהר הבית וליד הכותל המערבי.

מנהגי החג
קוראים את מגילת "שיר השירים" בשבת חול המועד פסח.

אין נוהגים אבלות במשך כל חודש ניסן. לא מספידים את המת.

הגעלת כלים – טבילת כלים במים רותחים ,כדי להכשירם כדת לשימוש בפסח.

הסבה סביב שולחן הסדר – כדי להדגיש ש"הלילה הזה בני חורין" . שותים
ואוכלים בהסבה שהיא צורת ישיבה של מלכים. מסבים לצד שמאל.

לשחק באגוזים בפסח. כדי להחזיק את הילדים ערים שישמעו את סיפור יציאת מצרים , היה ר' עקיבא מחלק להם לפני הסדר אגוזים, כדי שישחקו וישארו ערים.

דרכים נוספות להחזיק את הילדים ערניים: הסתרת האפיקומן, גניבת האפיקומן, הצפייה לאליהו הנביא שיבוא לשתות מכוסו.