אודות החג

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה שסופרים מפסח לקראת מתן תורה בחג השבועות, ולכן הוא חל בי"ח באייר. 
ל"ג בעומר הוא החג היחיד שאין מקורו בתורה או בדברי חכמים, אלא במנהג בלבד.
לפי המסורת העממית, ביום זה הפסיקו למות מהמגפה תלמידיו של רבי עקיבא, וזהו גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.

ספירת העומר

בימי בית המקדש, היה עם ישראל מביא קרבן מיוחד של שעורים ביומו השני של חג הפסח (ויקרא כ"ג, י'). קרבן זה נקרא "קרבן העומר", ומשמעותו המעשית לעם הייתה שלאחר הקרבתו הותר השימוש בתבואה החדשה של אותה שנה.
התורה מצווה אותנו להתחיל ולספור ספירה מיוחדת, במשך חמישים הימים המובילים לחג השבועות, החל ביום השני של פסח, הוא יום הקרבת העומר. זוהי תקופה חשובה של רוחניות ובדיקה עצמית, שבאה כהכנה לקראת חג שבועות, אשר חל בסוף 50 הימים.

שבועות הוא היום שבו עמדו בני ישראל למרגלות הר סיני וקיבלו את התורה, ובתור שכזה, נחוצה לקראתו תקופת הכנה בת שבעה שבועות. המפרשים אומרים ששוחררנו ממצרים רק על מנת שנקבל את התורה ונשמור את מצוותיה. לכן, צוּוִינו למנות מיומו השני של חג הפסח עד ליום מתן התורה - להראות עד כמה גדולה השתוקקותנו לתורה.