כל בן היאורה תשליכהו

אמר ר' יוחנן:
מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות? היו נוטלות בניהן וטומנות אותם במחילות, והיו המצרים הרשעים נוטלים בניהם הקטנים ומכניסים אותם לבתיהם של ישראל ועוקצים אותם והם בוכים, והיה התינוק של ישראל שומע קול חברו שבוכה - ובוכה עמו, והיו המצרים נוטלים אותם ומשליכים אותם ליאור.
בשעה שביקש הקדוש-ברוך-הוא להטביע את-מצרים בים עמד עזא שר של מצרים ונשתטח לפני הקדוש-ברוך-הוא ואמר לפניו: ריבונו-של-עולם במידת הרחמים בראת עולמך, למה אתה רוצה להטביע את-בני? מיד כינס הקדוש-ברוך-הוא כל-פמליא של מעלה ואמר להם: הוו דנים ביני ובין עזא שר של מצרים.
התחילו שרי האמות מלמדים סנגוריא על מצרים. כיוון שראה מיכאל כך, רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק :אחד עמה ששקעוהו בבניין, ובא עמד לפני הקדוש-ברוך-הוא ואמר ריבונו-של-עולם, כך שעבדו את-בניך! מיד ישב עליהם הקדוש-ברוך-הוא במידת-הדין וטבעם בים.
באותה שעה ביקשו מלאכי-השרת לומר שירה לפני הקדוש-ברוך-הוא, אמר להם הקדוש-ברוך-הוא: מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני! (סנהדרין ל"ט)

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא גלו מסתורין שלהם, ולא בטלו את המילה (שו"ט קיד; ילק"ש)