מעשה של ל"ג בעומר

ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב יהודה בן גרים איתם.
פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות.
רבי יוסי שתק.
ענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן.  
תקנו שווקין - להושיב בהן זונות. מרחצאות - לעדן בהן עצמן . גשרים - ליטול מהן מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות.
אמרו: יהודה שעילה – יתעלה.
יוסי ששתק - יגלה לציפורי .
שמעון שגינה – יהרג.
הלך הוא ובנו הסתתרו בבית המדרש. כל יום הייתה מביאה להם אשתו פת וכד מים.
כשהתחזקה הגזירה, אמר לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יענו אותה ותגלה אותנו.
הלכו, נחבאו במערה.
נעשה נס נברא להם חרוב ומעיין של מים והיו מפשיטים בגדיהם והיו יושבים עד צוואריהם בחול
כל היום – לומדים. בזמן התפילה - לבשו כיסוים והתפללו ואח"כ מפשיטים בגדיהם כדי שלא יבלו. ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ועמד בפתח המערה אמר: "מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזירתו" יצאו.

ראו אנשים שחורשים וזורעים
אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף.
יצאה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם".
שוב הלכו (למערה). ישבו תריסר חודשי שנה.
אמרו: משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש.
יצאה בת קול ואמרה: "צאו ממערתכם".
יצאו, כל היכן שהיה מוחה רבי אלעזר - היה מרפא. רבי שמעון אמר לו :  "בני די לעולם אני ואתה".
אחר הצהרים של ערב שבת ראו זקן שהיה מחזיק שני ענפי הדס ורץ בין השמשות.
אמרו לו: "אלה למה לך?" אמר להם: "לכבוד שבת".
 ותסתפק באחד
אחד כנגד - זכור, ואחד - כנגד שמור
אמר לבנו: ראה כמה חביבין מצות על ישראל? נתיישבה דעתו.

שמע רבי פנחס בן יאיר חותנו, ויצא לקראתו, העלהו לבית המרחץ, היה סך את בשרו
ראה שהיו חריצים בגופו, היה בוכה ונשרו דמעות עיניו והכאיבו לו
אמר לו: אוי לי שראיתיך בכך
אמר לו אשריך שראיתני בכך
שאלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך שבתחילה, כשהיה מקשה רבי שמעון בן יוחאי קושיא
היה מתרץ לו רבי פנחס בן יאיר תריסר תירוצים, לסוף, כשהיה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושיא
היה מתרץ לו רבי שמעון בן יוחאי עשרים וארבע תירוצים.