מנהגי החג

שבעת המינים: 
שבעת גידולי שדה וכרם, שהינם מזון אדם, בהם נשתבחה ארץ ישראל:
חיטה ושעורה: לחם
הגפן, התאנה והרימון: פרות למאכל וגם יין
זית- ממנו מכינים גם שמן
תמר- ממנה מכינים גם דבש

את שבעת המינים היו מכניסים לטנא בסדר מיוחד והמהדרין העלו כל מין בטנא מיוחד משלו.
" כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש..."
תיקון ליל שבועות :אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל הלילה וללמוד תורה . הם מיחסים  משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול  לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות ,להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו. והדבר נכון אף יותר בחג השבועות. הסיבה לכך שבזמן מתן תורה בהר סיני, בני ישראל ישנו חזק וה' היה צריך להעיר כל אחד ואחד כדי שכולם ישתתפו במתן התורה. כדי לכפר על התנהגותם של בני ישראל בלילה שבו ניתנה תורה נוהגים  בליל חג שבועות להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.  התיקון מורכב מפסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה וכך  עוברים על התנ"ך כולו ולומדים אותו. ספר תיקון ליל שבועות נתחבר על יסוד מנהג זה . בספר יש לקט מן התנך המשנה הגמרא הזוהר וכן פיוטים ואזהרות מתרי"ג מצוות.  ישנם המאמינים כי יש ללמוד את התנ"ך ואינם לומדים את התיקון.
מאכלי חלב
אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים.  המנהג הוזכר לראשונה במאה ה- 16 וישנם מספר הסברים למנהג:
ראשי התיבות מחלב:  " וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"
סכום האותיות ח-ל-ב בגימטרייא  2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני “   ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה." (שמות,  כ"ד) " סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטרייא הן 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה.
במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום  רק דברי חלב המנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

קישוטי ירק: נוהגים לשטוח עשבים  בבית הכנסת ובבתים בחג השבועות, זכר לעשבים שהיו בהר סיני. יש שמקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף. עצים ושושנים - כיוון שהאגדה המספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו כי היו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס. גם התורה היא כשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה - ניצל העולם כולו.

מגילת רות : בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך שהינו נינה של רות  נולד ומת בשבועות. יש הנוהגים לעלות להר ציון ולהדליק לזכרו נרות.  "כי אל אשר תלכי אל ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהייך אלוהי"  (מגילת רות, א').  המגילה מספרת על רות המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות למעשים של חסד. בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם הינו דוד המלך. כמו שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני והסכים למלא את כל המצוות, כך גם רות המואבייה החליטה להתגייר ולקיים את כל המצוות.