אגדת האיכר והלחם

איכר אחד קצר בחרמש כל הבוקר, עד שהיה עייף וישב לנוח. יצא השועל מן החורשה הסמוכה
ניגש אל האיכר ואמר לו :
מה אתה אוכל ?
לחם - אמר האיכר.
תן לי פרוסה, אף פעם לא טעמתי לחם.
נתן לו פרוסה .
מצויין אמר השועל. - גם אני אעשה לי לחם כזה. איך עושים אותו .
קודם, קח מחרשה וחרוש את האדמה .
ואז יהיה לחם .
עוד לא. אחר כך משדדים …
ויש לחם .
חכה רגע, עוד לא זרעת !
ואז יהיה לחם ?
לא. אז ירד גשם והזרעים ינבטו ויגדלו כל החורף, ובערך בחג השבועות יבשילו.
ואז יהיה?
לא. אז אתה קוצר ומביא את התבואה לגורן.
ואוכל לחם !
עוד לא. אתה צריך עוד לדוש , לאסוף את הגרעינים, לטחון אותם לקמח...
וסוף סוף אוכלים לחם ?
עוד מעט. מן הקמח תעשה בצק , תלוש אותו, תעשה לך ככר לחם ותאפה בתנור.
ואז יש לי לחם? - כן, אז תחתוך לך פרוסה ותאכל.
חשב השועל ואמר :
קשה מדי, ארוך מדי, אפשר להשתגע.
יותר טוב שארוץ לחפש לי איזו תרנגולת. והלך לו.