אודות החג

את חג הפורים חוגגים יומיים – בתאריכים יד-טו באדר, שהם "ימי משתה ושמחה". חג הפורים מתבטא בשמחה ובהודיה על הנס וההצלה שקרו ליהודים בתקופת אחשוורוש, כפי שמסופר בתנ"ך, במגילת אסתר. נוהגים לקרוא את המגילה בבית הכנסת פעמיים במשך החג: פעם בליל החג ופעם בבוקר החג .

מדוע חוגגים?

מגילת אסתר מתארת את הנס שאירע ליהודים בימי אחשוורוש ושבגללו קבעו לדורות את פורים. מסופר שם על המן מזרע עמלק, שהתמנה למשנה למלך אחשוורוש, שביקש להשמיד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.
בתאריך יג' באדר, בזכות השתדלותם של המלכה היהודייה ששמה היה אסתר ובן דודה ששמו מרדכי - בטלה הגזרה, המן נתלה על העץ, והיהודים נקמו בשונאיהם ביום יג' באדר ובשושן הבירה גם ביום יד' באדר.

לדורות נקבע שערים פרוזות - שאינן מוקפות חומה יציינו את פורים ביום יד' באדר ואילו ערים המוקפות חומה ביום טו' באדר.

אסתר המלכה קבעה גם יום צום לזכר דברי הצומות והזעקות שצמו וזעקו ישראל
ע"מ לבטל את רוע הגזרה.

פור - ופורים
"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים
חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם
וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל
לְהֻמָּם [=לְהַשְׁמִידָם] וּלְאַבְּדָם …
וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ .
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר …"
(מגילת אסתר פרק ט פס' 24 –26)