מן המקורות
טעם למה נצטווינו במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים בימי הפורים?
לחזק את לבם של ישראל באהבה ובאחווה בין איש לרעהו ובאחדות גמורה וימי הפורים מסוגלים לעניין זה יותר מכל השנה, על כן הוסיפו לנו בימים אלה מצוות של משלוח מנות ומתנות לאביונים כדי להרבות אהבה ... שתהא שמורה עמנו כל השנה" (ספר התודעה).
משלוח מנות
משלוח מנות הוא מנהג עתיק שבו שולחים דברי מאפה וממתקים לידידים וקרובים, בני משפחה ושכנים .
צריכים להיות לפחות שני מיני מאכל לכל איש. לקראת פורים ניתן לראות ברחובות וישובים אנשים וילדים הנושאים עמם צלחות למשלוח מנות לשכנים ולידידים.
מתנות לאביונים
בתקופת המקרא לא עמדה החברה הישראלית במצוות ובתביעות העולות מן התורה והיה צורך בקולם של הנביאים על מנת לעורר את העם ולהפנות את תשומת לבו למצוקתם של העניים .
חז"ל המשיכו את דרכם של התורה ושל הנביאים והרחיבו והעמיקו את הדגשת החשיבות של היחס לנזקקים בחברה .בהלכה, באגדה ובמדרש רב מקומה של העזרה לזולת,לה הוענק המונח: "גמילות חסדים ".
העזרה לזולת והסיוע לנזקקים הינם מעמודי היסוד ביהדות. אחת הדרכים לנטוע את הנושא בחיי המעשה הייתה בשילוב מנהגים ומצוות של מתן צדקה לעניים בחגי ישראל. ברוב החגים והמועדים של עם ישראל קיימים מנהגים ומצוות שתפקידם הוא להציב את הסיוע לחלשים כאחד מן הערכים המרכזיים בחג.
מצוות מתנות לאביונים נזכרת גם היא במגילת אסתר, היא נועדה לבטא את הערבות ההדדית ואת הדאגה לעניים כי השמחה איננה שלמה כאשר יש אנשים שאינם יכולים לחגוג ולשמוח יחד עם כל עם ישראל .כדי לקיים את המצווה בשלמות יש לתת שתי מנות לשני אביונים, אומר על כך הרמב"ם:מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו. "שאין לך שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח עניים ויתומים ואלמנות וגרים"
(רמב"ם, הלכות מגילה, ב', ט"ו )
|
