מן המקורות

ולמה זכו אילנות לראש השנה המיוחד לעצמם?
ראו שניתן ראש-השנה לבני-אדם, באו ואמרו: כתוב בתורה 'כי
האדם עץ השדה'. נמשל אדם לעץ ועץ לאדם. ואם כך, מה אדם יש
לו ראש-השנה, אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש-השנה. וכיוון
שדיברו אילנות דברים של טעם נתקבלו דבריהם. אמרו להם:
באיזה חודש נקבע ראש-השנה שלכם? השיבו אילנות: כיוון שאנו
צריכים למים קבעוהו בשבט שמזלו דלי.
(הימן הירושלמי)

(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל...
(ויקרא יט, כג)

אמר להם הקדוש-ברוך-הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה
מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות,
כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו
נוטעים לבניכם.
(ויקרא רבה כ"ה)

רבי אלעזר בן עזריה היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה
הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין, והרוח באה
ועוקרתו והופכתו על פניו; אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה
הוא דומה. לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין, שאפילו כל
הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו,
שנאמר: "והיה כעץ שתול על פלגי מים".
(אבות פרק ג, משנה יז)