אודות החג

מקור החג ומשמעותו

ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה, כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים:
"באחד בניסן - ראש השנה למלכים לרגלים
באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה
באחד בתשרי - ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות
באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי.  בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו"
(מסכת ראש השנה א, א).

במקורו ט"ו בשבט הינו תאריך בעל חשיבות כלכלית בלבד. תאריך זה היווה את הבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות , לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר.
מעשר -  "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא בשדה שנה בשנה" (דברים יד, כב)
על פי חוקי המקרא חייב כל חקלאי להפריש עשירית מתנובתו החקלאית לטבת הכהנים, הלויים, העניים והנזקקים.

למה חודש שבט ?

שבט הוא החודש החמישי לבריאת העולם, והחודש האחד- עשר למנין יציאת מצרים.
כפי הנראה מקור השם הוא בבלי, שמו היה "שבטו"- שפרושו שובט ומכה, הרוחות והגשמים שבחודש זה סוערים הם וחובטים. 
מזל החודש - דלי -הדלי מסמל את השקאת השדות, את ברכת המים. ככתוב: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים"
בחודש זה יורדים בארצות הים התיכון גשמים מרובים. חז"ל ציינו: "יצאו רב גשמי השנה בשבט"
אכן עם סיומו של  חודש שבט מתחיל להשתנות מזג האוויר בארץ ישראל. מרבית גשמי החורף כבר ירדו, ולמעשה מתחילים לראות את השפעת הגשמים על האילנות והם בדרך ללבלוב ולפריחה בחודשי האביב.

מדוע טו (15)? - על פי המשנה נקבעו שני תאריכים: א' בשבט על פי בית שמאי ןטו' בשבט על פי בית הלל.
בית שמאי קבע על פי מדידות הגשמים ופריחת העצים בעמקים  ובשפלה ואילו בית הילל על פי הדיווחים מאזורי ההרים. התאריך הסופי נקבע מאוחר יותר לפי הכלל: "הלכה לבית הלל" לחמישה עשר בשבט.

סדר טו בשבט

חכמי הקבלה שישבו בצפת במאה ה - 17 חיפשו דרך לשמח את העם בגולה, לחזק את זיקתו לארץ ואת תקוותו לגאולה. לכן מיסדו את חג ט"ו בשבט, ותיקנו את "תיקון ט"ו בשבט". לפי התיקון, מתכנסים החוגגים סביב שולחן החג, קוראים מהתורה והמקורות בשבח העצים ופריים, ואוכלים שפע פירות כסמל להשתתפות האדם בשמחת עולם הצומח.
במקורו נוצר סדר טו בשבט ע"י חכמי צפת במאה  ה- 17 ומטרתו הייתה לחזק את הקשר בין העם בגולה ואת זיקתו לארץ.
בסדר נהוג לאכול 30 מיני פירות ולשתות ארבע כוסות יין לבן ואדום. היין הלבן מסמל את השלכת ותרדמת הצומח, והיין האדום מסמל את התעוררות הטבע והלבלוב.
תחילתו של הסדר בשתיית יין לבן, ובהדרגה עוברים ליין אדום - סמל למעבר בין עונות  השנה.
גם כיום נהוג לקיים את הסדר ע"י התכנסות לארוחת חג וקריאה בהגדה. לארוחת חג ולקרוא בהגדה.