איך זה להיות עץ? / דתיה בן-דרור

פעם שאלתי עץ:
"עץ, איך זה להיות עץ?"

"אתה בודאי מתלוצץ,"
אמר העץ

"לא ולא," אמרתי.
"ברצינות גמורה
זה טוב או רע?"

"רע?!" תמה העץ. "מדוע?"

"ולא איכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"

"אינני תקוע
אני הרי נטוע."
"ולא מתחשק לך לפעמים
ללכת לבקר חברים,
או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"
"אין לי צורך לנוד ולנוע.
צפורים מזמרות לי באופן קבוע,
פרפרים לי נושקים,
מלטפת הרוח,
ולנגד עיני כל האופק פתוח."
"ובלילה, כשכולם ישנים אז מה?"
"בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה,
איך פירות מבשילים,
איך יורדים הטללים.
ובתוך ענפי ישנים גוזלים
ואני שומר על שנתם."
"אני אוהב אותך עץ," אמרתי
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ
 מול חלוני.