אודות החג

יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.

המקור בתורה ל"יום הכיפורים" מופיע בספר ויקרא:
"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה לה'. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".
(ויקרא פרק כ"ג פסוקים כ"ז-ל"ב)

מצוות עשה מן התורה לשבות מאכילה ושתיה ביום הכיפורים, מתשעה לחודש בערב עד עשירי בערב.
הכל חייבים להתענות; אנשים ונשים, זקנים וחולים, ונערים ונערות שהגיעו למצוות (נער מגיל שלוש-עשרה, ונערה מגיל שתים-עשרה, על-פי התאריך העברי).
חולה שיש בו סכנה, יברר אצל רב מוסמך כיצד לנהוג.
שטיפת הפה וטעימת מאכל (אפילו ללא בליעה)- אסורים.
רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, בין במים חמים בין בצוננים, ואפילו רחיצת איבר אחד- אסורה.
ילדים קטנים מגיל תשע, מחנכים אותם לצום מספר שעות, לפי כוחם. רחיצה, סיכה ונעילת נעלי עור- אסורים עבורם כל היום. קטנים מתחת לגיל תשע, מונעים מהם רק נעילת נעלי עור ורחיצה וסיכה לשם תענוג.
בבוקר נוטלים ידיים עד סוף פרקי האצבעות, וכן לפני תפילה וביציאה מהשירותים.
אם מתלכלכים- מותר לרחוץ את המקום המלוכלך בלבד.
סיכה בכל סוגי השמנים והתכשירים- אסורה.
אסור לנעול מנעלים שיש בהם עור, אפילו רק בחלקם. נעלי גומי בד, קש וכדומה- מותרים.
ביום הכיפורים נוהגים בעל ואשתו את כל ההרחקות שנוהגים בימי נידתה.
מכיוון שיש להוסיף מחול על הקודש, לכן אסורים בכל אלה מבעוד יום- מעט קודם בין השמשות, וכן במוצאי יום הכיפורים- מעט לאחר צאת הכוכבים.

  
תפילת נעילה

התפילה האחרונה שמתפללים ביום הכיפורים ובימי תענית מיוחדים. כידוע בדרך כלל אנו מתפללים בכל יום שלוש תפילות: שחרית מנחה וערבית.
בימים של שבת או של חג מוסיפים תפילה נוספת,היא תפילת מוסף, שכשמה כן היא, תפילה נוספת על שמו או כמקבילית של קרבן המוסף שהקריבו בבית המקדש בימי שבת ומועד. בתורת הסוד מובא שהתפילות הן כנגד הדרגות בנשמת האדם: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. ומכיוון שיום הכיפורים הוא הזמן היחידי בשנה בו מאירה גם בחינת ה'יחידה', שהיא הדרגה הגבוהה ביותר, לכן הוא היום היחידי בו מתפללים תפילה חמישית.

תקיעה בשופר של סוף יום כיפור -

בסוף תפילת נעילה, נוהגים לתקוע בשופר. לתקיעה זו כמה נימוקים:

1. יש אומרים שהיא זכר לתקיעת השופר שבמוצאי כיפור בשנת היובל, אז היו האדמות חוזרות לבעליהם והעבדים היו משתחררים.

2. עוד טעם, שזהו סימן של תרועת ניצחון, בו אנו מכריזים על ניצחוננו על השטן המקטרג, ועברנו את יום הכיפורים בסליחה ובכפרה.

3. נימוק אחר, שהוא רמז לירידתו האחרונה של משה מסיני, כשהוריד את הלוחות השניות לאחר שה' אמר לו "סלחתי כדבריך".